היי,

אני גליה.

נולדתי ב- 1969, אני נשואה, ואמא של עידו, נדב ודנה.

גדלתי ברעננה, שם גם מתרחשת עלילת הספר הראשון שלי ״ואנחנו היינו עוד ילדות״ שיצא לאור בשנת 2019 בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

בצעירותי למדתי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים והתמחתי בשיווק ובמיתוג. עבדתי 12 שנה בקבוצת ״שטראוס עלית״ ואח״כ הקמתי וניהלתי חברת מיתוג מצליחה בשם Brand Vision.

בשנת 2019 גיליתי שאני חולה בסרטן שד, ויצאתי למסע ארוך של מאבק במחלה, טיפולים אגרסיביים והמון שעות במיטה שבהן שאלתי את עצמי על מה אני מתחרטת, ומה הייתי עושה אחרת.

את המסע שלי, תעדתי, ביומן מחלה, שהתפרסם גם בעיתון הארץ וגם בעמוד שלי ברשתות החברתיות, מתוך אמונה ששיתוף תורם להורדת מפלס הפחד מפני המחלה, גם אצלי וגם בקרב אחרים. חשפתי בכנות, בטקסט ותמונות, את הרגעים הקשים וגם את הטובים.

אחרי השאלות, הגיעו גם התשובות. שיניתי לחלוטין את תחומי העיסוק שלי. התמסרתי לכתיבה, שהצילה אותי בימי הטיפולים המפרכים (ביחד עם הליכות שגם אליהן התמכרתי). סיימתי 4 שנים של לימודי כתיבה במכללת "מנשר" לאמנות.

היום אני עוסקת בעיקר בכתיבה, בתרבות ובאמנות. אני סופרת, מרצה, מנחה סדנאות כתיבה שבהן אני מנסה ללמד את סודות הכתיבה ולהעביר לאחרים את הנס שקרה לי בעזרתה.

אני יו״ר אגודת הידידים של מוזיאון העיצוב חולון, אני צלמת רחפנים, ובעלת עמודי האינסטגרם והפייסבוק  Dorgalia ו- 1Life  המלאים בהמלצות תרבות: טיולים, תערוכות, הופעות, סדרות וסרטים, וכמובן ספרים. אני גם צלמת רחפנים, שזה אומר שאני מצלמת את החיים מלמעלה, ומשם הם נראים לגמרי אחרת.

בלילות כשיש לי נדודי שינה מתכוננת ליציאת הספר הבא ״לא סופי״ (ממש בקרוב) וחולמת על ים כחול והליכות ארוכות בהרים.